6 עובדות שלא ידעתם על עבודה עם מנופים

זמן קריאה: 4 דקות

כולנו מכירים מנופים מחיי היום יום. בין אם אלו מנופים המשמשים לבנייה ומשבצים את קו הרקיע בקרבת אתרי בנייה, ובין אם אלו מנופים קטנים יותר על גבי משאיות המשמשים לעבודות תיקון ותחזוקה קטנות בעיר. אבל מנופים, מעבר להיותם חלק מהנוף העירוני, הם כלים מכניים מורכבים ומתוחכמים אשר פיתוחם החל עוד בימי יוון העתיקה. אז איך עובד מנוף? איך בונים מנוף בגובה רב ומה עושה מפעיל המנוף לבד בשמיים? על שאלות אלו ושאלות נוספות נענה בכתבה הבאה.

מעוניינים לקבל הצעת מחיר ? צור קשר עכשיו!

המנוף העתיק של ארכימדס

העדות הראשונה שקיימת בידינו לשימוש של בני אדם במנופים היא מימי יוון העתיקה. בכתביו של המדען והפילוסוף היווני ארכימדס מופיע ההסבר המתמטי הראשון לפעילותו של עיקרון המנוף. סביר כי עוד לפני תיאור זה השתמשו במנופים בתרבויות עתיקות אך ארכימדס היה הראשון לתעד זאת באופן מדעי ועל כן נחשב לחוקר המנופים הראשון. כפי שניתן להניח, המנופים בהן השתמשו ארכימדס והיוונים היו פרימיטיביים הרבה יותר מאלו אשר משמשים אותנו היום, אך עם זאת, עיקרון פעולתם נשאר יחסית זהה. העיקרון המתמטי העומד בבסיס פעולת המנוף הוא עיקרון של הגדלת המומנט של הצד אשר מפעיל את הכוח באמצעות הרחקתו מנקודת המשען. כלומר, אם נניח קורה אופקית על גבי נקודת משען אנכית (בדומה לנדנדה), ככל שעצם יהיה רחוק יותר מנקודת המשען של הנדנדה כך המומנט שלו יהיה גדול יותר ועל כן הנדנדה תיטה לכיוונו. אם ניישם את העיקרון הזה לנושאים יותר פרקטיים, נגלה כי כאשר נרצה להרים עצם כבד, כל שנצטרך הוא קורה ארוכה, נקודת משען וכוח שיופעל בקצה הקורה. אחד הציטוטים המזוהים עם ארכימדס הוא "תנו לי נקודת אחיזה ואוכל להזיז את העולם" ואכן, באופן תאורטי, ניתן להרים כל עצם באמצעות עיקרון המנוף. כמו כן, אותו עיקרון פשוט מיושם גם באמצעים יום יומיים יותר כמו פותחן בקבוקים, מפצח אגוזים ומריצה. כנראה שבלי ארכימדס היה לנו קשה הרבה יותר להזיז משקלים ממקום למקום.

6 עובדות על מנופים
5/5

מנופים מודרניים - עגורנים

אחד המנופים המוכרים והשימושיים ביותר הוא העגורן. מדובר במנוף גבוה במיוחד המשמש לבניה של בניינים, אשר עומד על רגל אחת ומכאן גם שמו. העגורנים הם המנופים הגדולים ביותר ובעלי כושר הנשיאה הרב ביותר. עגורנים גדולים יכולים להרים משאות במשקלים של עד כ-20 טון. גם עגורנים משתמשים באותו עיקרון מנוף יווני אשר הוזכר קודם לכן, אך הכלים המודרניים עושים זאת בצורה מתוחכמת יותר. לא מדובר בקורה ארוכה אשר מופעל בה כוח בצד אחד אלא במערכת מורכבת של גלגלות, מסבים וכבלים חזקים במיוחד אשר משמשים להעברת המומנט. כמו כן, הכוח המופעל במנוף אינו כוח ידני אלא כוח המופעל על ידי מנועים חשמליים רבי עוצמה. עגורנים יכולים להגיע לגובה של עשרות מטרים ועל מנת לשמור אותם יציבים, יש לקבור את בסיסם בתוך יציקות בטון ענקיות וכן להניח עליו משקולות בטון רבות.

מנוף עגורן נייד
מנוף עגורן נייד

מנופים - מי בונה ?

אך אם העגורן תמיד גבוה יותר מכל הבניינים סביבו, איך בונים את העגורן? באמצעות עגורן גדול יותר? התשובה, אם כן, היא דווקא פשוטה יותר, העגורנים בונים את עצמם. בעולם קיימים שני סוגים עיקריים של מנופי צריח (עגורנים) – מנוף צריח טלסקופי ומנוף צריח חולייתי. המנוף הטלסקופי נקרא כך כיוון שבדומה לטלסקופ, הוא בנוי מצינור פנימי אשר מושחל בתוך צינור חיצוני. כאשר רוצים להגדיל את גובה העגורן, הצינור הפנימי נשלף החוצה ובכך העגורן מגיע לשיא גובהו. עגורנים אלו אמנם שימושים לבניה אך עבור פרויקטים הנדסיים מורכבים יותר, נעשה שימוש בדרך כלל במנוף צריח חולייתי. במקרה הזה, המנוף לא בנוי מצינור בתוך צינור אלא ממערכת חוליות מודולריות המורכבות אחת על גבי השנייה. על מנת להגביה את המנוף, ישנו רכיב המקיף את צריח המנוף המאפשר להרים את המנוף בין שתי חוליות ולבנות חוליה נוספת ביניהם. כך, בעצם, העגורן בונה את עצמו ויכול להגיע לכל גובה אשר הוא נדרש להגיע אליו.

החיים בגובה של 50 מטר מעל הקרקע

מפעיל המנוף מעביר את מרבית שעות יומו בתא קטן במרומי השמיים. ההגעה לתא, נעשית בדרך כלל בטיפוס על סולם אשר נמצא בתוך הצריח של המנוף. טיפוס של כמה עשרות מטרים הוא ארוך ועלול לקחת בין 20 דקות לחצי שעה. כמובן שמדובר בטיפוס מסוכן למדי, ללא רתמה ובאמצעות הידיים והרגליים בלבד. על כן, כל 6 או 10 מטרים ישנה מרפסת מיוחדת לעצירה להתרעננות עם אפשרות לשבת. כאשר המפעיל מגיע לתאו הוא יכול להתחיל בעבודת המנוף. אך עם זאת, בגובה של 50 מטרים מעל הקרקע, קשה מאוד לראות מה קורה שם למטה ולכן עבודה עם עגורן מחייבת תמיד גם נוכחות של אתת – אדם אשר נמצא על הקרקע ותפקידו להעביר אותות למפעיל המנוף ולהנחות אותו לגבי המצב על הקרקע. כאשר המנוף פועל, בדרך כלל מבנה המנוף רועד מעומס המשקל ומפעולת המנועים הנמצאים על גביו. עבור מי שאינו מנוסה בעבודת מנוף, המחשבה על ישיבה בתא קטן רוטט בגובה של עשרות מטרים עשויה להיות מפחידה למדי. עבודת המפעיל נמשכת במשך 12 שעות ובמהלכן הוא זוכה לחצי שעת הפסקה באמצע היום. כמובן שבזמן הזה עד שירד המפעיל מטה בסולם כבר תיגמר ההפסקה ועל כן מפעילי המנוף נשארים בתאם במשך כל המשמרת. מה עושים כאשר צריך להתפנות לשירותים? משתמשים בבקבוק.

כל כך הרבה שעות לבד למעלה - איך מונעים תאונות?

כמובן שמלבד התנאים המגבילים והלא נוחים, עבודת המנופאי היא גם מורכבת טכנית וטמונים בה סיכונים רבים. בין אם זאת הנפה לא מדויקת של מטען אשר עלול לפגוע בעובדים על הקרקע או בתשתיות כמו עמודי חשמל או ציוד הנדסי, ובין אם זו קשירה לא מדויקת של המטען אשר עשויה לגרום לו ליפול מגובה רב ולגרום להרס. אז איך מונעים תאונות בעבודת מנוף? ראשית, ישנו האתת אשר מסייע לעבודת המנופאי, מדווח לו על המצב על הקרקע ומחויב לשמור על קשר עין עם המטען במשך כל זמן עבודת המנוף. בנוסף לאתת, ישנם אמצעים טכניים המותקנים על גבי העגורן ומאפשרים למפעילו להפעיל אותו בצורה בטיחותית. מגבילי תנועה מסוגים שונים מיועדים למנוע מצב של הנפת המטען מחוץ לאתר הבניה או הנעה של העגלה קרוב מדי לקצה באופן שתסכן את יציבות המנוף. כמו כן, ישנם אמצעים אשר מודדים את משקל המטען ומוודאים שאכן הרמתו לא תגרום לעומס יתר על המנוף.

אין מנופים בסביבה ואין אפשרות להתקין אחד, איך מבצעים עבודה בגובה?

מחוץ לאתרי בניה, תפוצתם של עגורנים נמוכה הרבה יותר. בנייתם מורכבת והשימוש בהן מסוכן ולכן לא ניתן להיעזר בהם לעבודות תיקון, תחזוקה או גיזום במקומות מאוכלסים. אם כן, איך עבודות אלו מתבצעות? באמצעות מנוף סל. מדובר על מנוף אשר מותקן על גבי משאית ובקצה זרועו ישנו סל מתכת המאפשר לאדם לעמוד בתוכו ובכך ניתן להרים אותו לגובה רב על מנת לבצע עבודה.

ישנם המון סוגי מנופים בעולם ובארץ בפרט, לדוגמה: עגורני צריח, מנופי טעינה עצמי, מנופי סל אדם ועוד. למידע נוסף הנכם מוזמנים לקרוא את המאמר הבא.

חברתנו מחזיקה מנופי זרוע (טעינה עצמית), מנופי סל אדם, מנופים עם כננת ועוד. למידע נוסף מוזמנים לכתוב לנו ו/או ליצור קשר בנייד / בווטצאפ

סוגי המנופים הנפוצים ביותר במדינה הם מנופי טעינה עצמית המורכבים על משאיות. לאחרונה ניתן גם לראות המון מנופי סל אדם בגדלים ובגבהים שונים בכבישי הארץ.